אנשים רבים נוטים להתייחס למחלת ים בתור הגורם העיקרי שעלול לקלקל לנו את חווית השייט. בתור שייט בעל ניסיון של שנים רבות בתחום, אני יכול לומר כי נחשפתי לאין ספור מקרים של אנשים שפיתחו מחלת ים במהלך הפלגה. ולכן, בכתבה אני אנסה להסביר מהי מחלת ים ומהם הגורמים העיקריים לה. כמו כן אני אסביר מה עלינו לעשות כדיי למנוע את התופעה
תחילה, אני רוצה לומר לכם כי מחלת ים זוהי תגובה בריאה של המוח אנושי! המוח מקבל פקודות סותרות מכמה מערכות שונות בגוף שלו וכך נוצרת מחלת הים. לשם הדוגמה, העין של האדם מסתכלת לכיוון נקודה מסוימת בספינה שלא זזה, אך המוח מרגיש שהגוף זז עם הספינה. מערכת שיווי המשקל באוזן השלישית מזהה תנודות בלתי פוסקות וזה מייצר פקודות סותרות - ובעקבות כך הגוף מגיב בהתאם. יכולות להיווצר תופעות כמו כאבי ראש, סחרחורות, ואף במקרים מסוימים גם הקאות. מן הסתם שתהיה גם השפעה פסיכולוגית בגלל הדברים הללו, וכנראה שזו לבוא לידי ביטוי בירידת מצב הרוח. הרי אנחנו לא יכולום לצפות מבן אדם מקיא להנות מההפלגה או המסיבה.

דרכים למניעת מחלות ים כהיותי שייט, שמתי לב כי אין כל הגיון או דפוס אשר חוזר על עצמו כשאנשים מקבלים מחלות ים, עקבתי בקפדנות במשך כמה משנות העבודה שלי בספינות מסחריות במטרה להבין מה מקור הבעיה. לאחר בדיקה של כמאות קבוצות שהשטתי, מכל הגילים, הגזעים והמינים, לא מצאתי שום דימיון בין המקרים. למרות זאת אני יכול לומר שכן שמתי לב שכשבאות קבוצות מגובשות עם אווירה כללית שמחה וכיפית- המשתתפים פחות נוטים לפתח מחלות ים, לעומת קבוצות בעלות מזג ומצב רוח כללי ירוד ורגוז. זה הזמן להוסיף שאין שום כלל בדבר זה, וכל הנאמר זה רק סטטיסטיקות יבשות שלי הנובעות מדעתי. בנוסף על כך, ניתן לנסות למנוע את מחלת בים על ידי המנעות מיצירת הפקודות הסוטרות שעליהן דיברנו קודם: לנסות ולא להתקל במשהו הדורש ריכוז גבוה כמו ספר או טלפון נייד, להשתדל להמנע מאכילה מרובה ושתיית משקאות חריפים, לא ללכת לחללים סגורים כמו השרותים וקבינות קטנות (עדיף להשתמש בחלק הפתוח של כלי השייט). אני ממליץ להסתכל לאופק, להקשיב לרוח ולגלים, ולנסות לא לחשוב על מחלות הים ומחלות באופן כללי.

טיפול במחלת ים ודרכי התמודדות
אני אשתדל להתחיל פסקה זו בנימה אופטימית: רוב בני האדם מתרגלים ורוכשים חסינות למחלות ים עם עבור הזמן. לכל אדם לוקח פרק זמן שונה להתרגל, אך בסופו של דבר זהו דבר נרכש וכנראה שאחריי זמן מה לא תרגיש מחלת ים יותר. באופן כללי, (נזכיר כי אין לזה אחריות או הבטחה מסוימת) כל אדם יכול לפתח מחלות ים. גם סקיפר ותיק שלעולם לא היתה לו מחלת ים לפני. במידה ואתם או איש צוות אחר מרגישים בחילות/סחרחורות וכל תופעה אחרת בהפלגה, ניתן להיעזר בכמה טיפים חשובים.
דבר ראשון- כדאי לנסות להרגיע את האדם. לדבר איתו ולנסות להשכיח אותו מכל הסיטואציה. אני אמליץ גם לתת לו משימה הכוללת בה אחראיות כלשהי אשר דורשת פעילות מוחית רבה, אבל שלא תהיה כוללת דרישה של ריכוז בנקודות קרובות. הדבר הזה יגרום לו להתרכז במשימה ולא בכך שהוא אינו מרגיש טוב. זאת ועוד, קיימות טענות שמאכלים בעלי ריחות וטעמים עזים כגון לימון גינגר מקלים על הסימפטומים והבחילות. בנוסף לדברים אלה, במצב בו אנו יודעים שלאנשים המגיעים להפלגה יש רגישות מוכרת, ניתן לנטול כדורים ייעודיים למחלות ים. יש לשים לב כי בדרך כלל

כדורים אלה גורמים לישנוניות והירדנות. במכלול הדברים דבר זה בהחלט עדיף מפני הסבל של מחלת הים, אבל לא בהכרח פותר את הבעיה עד הסוף. נאמר גם שירידה לקרקע יציבה מבטלת באופן די מיידי את מחלת הים, וזמן ההתאוששות יהיה בדרך כלל קצר לרוב האנשים.
לסיכום, אני רוצה לחזק את כל האנשים החרדים ממחלות ים. אפילו אם היתה לכם פעם מחלת ים, צאו להפליג, כי לא בכל הפלגה בהכרח תסבלו ממחלת ים. יחשוב שתזכרו שכל אחד יכול לפתח מחלת ים עם סיבה או בלי סיבה, עם עבר של רגישות או בלי, ואין לזה חוקיות. כמובן שזה בכלל לא בטוח שתסבלו ממחלה זאת. למרות כל זאת, בסופו של דבר אתם תרכשו חסינות למחלת ים, ואני לא חושב שעליכם לפספס חוויה כו מדהימה בגלל הלחץ. מניסיון אישי, עם הזמן גם אני ״החלמתי״ ממחלת הים, וכיום אני מפליג כמעט כל יום! תמיד קיימים פתרונות, ומה שאני יכול לומר זה שרוב הסיכויים תרגישו מצוין! הפלגה נעימה :)